פורסם ב-

תולדות הזנות בישראל – המשך

סקס לווי בישראל

בתנאי גלות, שם חיו יהודים בתוך הקהילה, ואורח חייהם נקבע על פי הכללים הנוקשים של ההלכה והמסורת, היו עניינים מחוץ לנישואין בקרב יהודים נדירים בהרבה מאשר בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית.

כל פרשות מחוץ לנישואין נחשבו כזנות (ביילת כפופה); הרבנים גינו בקפדנות את כל גילויי הרישוי המיני בקהילה היהודית. קהילות קיבלו החלטות רבות להילחם בכל סוג של זנות. הקשרים בין יהודים ללא-יהודים (או יהודים ולא-יהודים) גינו חריפות במיוחד, מכיוון שברוב המדינות הם נאסרו על פי חוקי המדינה והכנסייה ועל כן יכלו לגרום לרדיפה של הקהילה כולה. במדינות מסוימות, יהודים שהורשעו בקיום יחסי מין עם נוצרים נענשו במוות.

וכך, בשנת 1498 ברומא, רוכז יהודי מסוים בגלל הקשר שלו עם לא-יהודי. באראגון היו מקרים שגברים צעירים שהורשעו בלא-יהודים גורשו מבתי הוריהם. למרות חייהם המבודדים של היהודים בימי הביניים, לא ניתן היה למנוע לחלוטין את השפעת האוכלוסייה הסובבת על יהודים. במדינות בהן המוסר לא היה קפדני מדי (ספרד, איטליה, מדינות צפון אפריקה), קהילות יהודיות נאלצו לעיתים לנקוט בהוראות מיוחדות כדי להגן על יהודים מפני רשלנות מינית. קהילות יהודיות מעולם לא סבלו את קיומה של זנות בקרב יהודים, במיוחד זנות מאורגנת מסחרית. הם התנגדו נמרצות לכל ניסיון לפתוח בית זונות ברובע היהודי.

סקס לווי בישראל
נערות ליוו בישראל

יש מידע על בתי זונות שנסגרו בהוראת קהילות יהודיות בערים שונות בגרמניה ובצרפת במאות 17-18. בעלי בתים יהודיים שסיפקו מקום לבתי זונות נקנסו בכבדות. כל יהודי שגילה על מקרה כזה היה מחויב לדווח לו על הקהילה. למרות שההפגנות היהודיות נגד פתיחת בתי זונות ברובע היהודי לא תמיד היו מוצלחות, בחלק מהמקרים הצליחו היהודים להעבירם למקום אחר. במדינות רבות, נוכחות בתי בושת בתוך העיר נאסרה על פי חוק, ולכן הם היו ממוקמים בפאתי, לפעמים במכוון (לפעמים, אגב, בטעות) ליד מגורים יהודיים. כאשר בשנת 1480, בסגוביה (ספרד), הקצו רשויות העיר רבע ליהודים באזור בתי הבושת, מחו ראשי הקהילה בפני המלכה איזבלה, שהבטיחה להעביר בתי זונות למקום אחר.

קרה שהרבנים העלימו עין מאנשי קהילת בתי הבושת הרווקים כדי למנוע צורות אחרות של רשלנות. הנשאלות מזכירות נשים יהודיות העוסקות בזנות. בספרות ההלכתית מימי הביניים מוזכרים כמה גזרות המופנות כלפי זונות יהודיות ונגד יהודים המבקרים בזונות לא יהודיות. עם זאת הייתה החלטה שהזונה הייתה רשאית לדרוש את התשלום שהובטח לה. בסוף ימי הביניים הוחלט שלגבר המבקרת זונות אין זכות לסרב להתגרש מאשתו. עד תחילת התקופה המודרנית, מספר הנשים היהודיות שעסקו בזנות היה קטן.

לעיתים זונות הפכו לבנות ממשפחות מחוזיות עניות, שהועסקו כמשרתות לבעלי בתים עשירים יהודיים בערים גדולות (המבורג, פראג), שם הם מצאו עצמם מחוץ לשליטת הקהילה והיו נתונים לפיתויים שונים. קהילת פראג במאה ה -18 הטילה קנס על בעל בית שהורשע בקיום זונה, ונאסר עליה להישאר בבית כמשרתת. אישה שילדה ילד מחוץ לנישואין גורשה מהקהילה; זה לפעמים דחף אותה לדרך של זנות. במרכז אירופה, אישה יהודייה שביקשה אישור רשמי מהשלטונות לעסוק בזנות בדרך כלל עזבה את הקהילה והוטבלה.

במזרח אירופה, שם נותרה אורח החיים היהודי המסורתי עד המאה ה -19, לא הייתה כמעט זנות בקרב יהודים. שקיעת אורח החיים המסורתית הניעה משמעותית את יסודות המוסר המיני של יהדות מזרח אירופה.

 

תוכלו למצוא שירותי ליווי וזונות איכותיות בישראל לפגישה דיסקרטית ומעניינת ברגע זה בקטלוג ולא תצטערו על זה!