– היא ילדה מפונקת שחושבת שאתה שייך לה!
– היא שורקת ואתה רץ כמו כלב מאולף היטב.
– אתה צריך מישהי אחרת, מישהי שמעריצה אותך, שמבינה אותך, שעוזרת לך. נטלי השתתקה לרגע והוסיפה מהר: – אחת כמוני!
הופתעתי מאוד ושאלתי:
– מה זאת אומרת? אני לא מבין?
נטלי ענתה בהיסטריה:
– מה יש להבין? אתה לא מבין שאני אוהבת אותך!
פתאום, היא ישבה על שולחנה, הרימה את שמלתה מעל למותניה, הפשילה את תחתוניה עד הברכיים וצעקה:
– תהיה גבר! תראה לה מי הבוס כאן! בוא!
הייתי רוצה להגיד לכם שהתנהגתי כמו שצריך, באחריות, שדחיתי את הצעתה, שאמרתי שאני לא אבגוד בסילביה, אהבת חיי. כן! הייתי שמח לספר לכם את זה אבל לצערי הרב אני לא יכול. חשבתי כך אבל פעלתי אחרת. נטלי הייתה כל כך יפה, כל כך מושכת!
לא יכולתי להתאפק ואיבדתי שליטה. ניגשתי אליה ודפקתי אותה חזק מאוד כמה שיותר מהר. הרגשתי שהיא כבר גומרת. היא נשקה לי בדיוק כמו סילביה. חשבתי לעצמי:
איזה צחוק! לפני חודשיים הייתי לבד, בודד ועכשיו יש לי שתי נשים מדהימות. הרגשתי מוזר ואשם. הכול הסתובב לי בראש, אבל נטלי הרגיעה אותי.
– “אל תדאג, אני לא מבקשת כלום, לא דורשת ממך שום דבר!
כרגע אתה עם סילביה אבל אני יודעת שיום אחד, היא תזרוק אותך.
אז, אקטוף אותך כמו פרי בשל שנופל מהעץ, ואתה תהיה שלי!
בינתיים נמשיך לעבוד ביחד כרגיל וניפגש רק כשנוח לך, פעם בשבוע, פעמיים, פעם בחודש. מתי שבא לך!
לא ידעתי מה להשיב לה, אז פשוט אמרתי: “יש לנו עבודה, בואי נסיים את המצגת!”
עבדנו קשה עד השעה שבע בערב. לפתע הטלפון צלצל, הקול המוזיקלי של סילביה שאל: “פיליפ, סיימת?”
